רונן אלטמן קידר

1. במקום הזה, אפילו לחישה מכבה את הנרות. כוכבי סוכר מפוזרים על תקרת השמיים ואני על הגב   בדיוק כשאני מרגיש אותךְ נמסכת לורידיי אני נמסך אל תוך עורקי מצחךְ מביא אותךְ לסף פרפור כחלחל.   במקום הזה שולחן ביליארד חלק משתרע עד האופק. כדורים לבנים פזורים לאורכו, צפופים, כסוכריות על משטח שוקולד כהה                      …

המשך קריאה

הים סער עליי. הגלים התנפצו על החוף. הגוף נע בקצב אחיד. הכנסתי והוצאתי אוויר מהריאות. שואף ונושף, שואף ונושף, כמו הגלים שבאו והלכו. הרגליים שלי נעו על החול הזהוב, דוחפות אותי קדימה, אל היום שמתעורר, אל השמש שזורחת לאט אל העולם. קרירות אוקטובר ציננה את הזיעה מגופי, והמוזיקה באוזניות הייתה מעוררת ומרגיעה. "Let it be, …

המשך קריאה