הכול בחיים זה עניין של תזמון.
אם לדוגמא, ספטיס לא היה משתחרר והם לא היו הולכים יחד לפסטיבל האביב.
או, אם ספטיס לא היה נפרד מאשתר רגע לפני שדוד שלה עבר לידה במקרה.
או, אם דוד שלה לא היה מתגלה בדיוק חודש לפני התחלת הלימודים במדרשה.

וכל זה לא היה קורה אם אשתר לא הייתה הטיפוס הזה ש…

הטיפוס הפראי הזה, שלא מסוגל לקבל מרות של אף אחד.
אבל כל זה קרה, והלימודים במדרשה התחילו הפוך והובילו את אשתר למסע של גילויים, תככים ומזימות בינלאומיות.

רדופה על ידי כוחות רבי עוצמה, אשתר מחפשת את הדבר האחד שתמיד היה חסר לה: בית.

העלילה

אשתר היא נערה ענייה שאין לה כלום והיא רגילה לזה.
היא חיה בבית יתומות, עובדת במפעלים הנצלניים של ליליום ובעצם אין לה יותר מדי שאיפות בחיים חוץ מלהתחתן עם ספטיס, הנער שמאוהב בה מאז שהיתה ילדה.

אבל לאחרים יש שאיפות עבורה:
זיתא, מנהלת בית היתומות, רוצה שהיא תלמד במדרשה על שם הוד מלכותו, ובאופן מפתיע היא מקבלת מלגה ללימודים שם, אפילו שהיא באמת עשתה הכול כדי שלא.
אשתר מגיעה למדרשה ושם היא מגלה שכל מה שהיא חשבה על "האדונים שבמעלה ההר" נכון. הם רעים, הם פוגעים, הם משחקים בבני אדם בלי שום בעיה.
אבל היא לא יכולה לעזוב. היא שם כי המלך בחר בה ורק הוא יכול לאשר לה לעזוב. אז היא שם וכמו שנאמר בסרטון "לחייך ולשנוא, אני אלופה בזה", וככה היא מתמודדת עד ש…

הסאגה מתחילה כשהנסיך מתאהב באשתר.
האהבה מתפתחת, וכל אחד מביא לתוכה את הצלקות של חייו, ואת הפערים, והיא מורכבת, וקשה, ופוגענית.
וככל שהם מנסים להתמודד ולהתגבר על השדים הפנימיים, יש מי שרואה בקשר שלהם סכנה ממשית. יותר מדי אנשים מתחילים לבחוש. ומתחילים לצוף דברים וסודות שעשויים לאיים על הממלכה כולה.
לצד הכוחות שרוצים לחשוף נמצאים הכוחות שמעוניינים לשמור בסוד ובלב המאבק נמצאת אשתר אשר מנסה לפלס דרך בין כולם.

הספר מביא אפוס עצום רב דמויות ואירועים ומזימות בינלאומיות. ולצד זה יש את אשתר, שהיא בסך הכול לא רוצה כלום חוץ מלחיות בשקט והכל מסחרר אותה ומבלבל אותה והיא מחפשת במי אפשר להאמין במי אי אפשר להאמין ומי היא בכלל.
הסיפור שלה הוא סיפור על נערה שנאלצת לגדול ולהתמודד עם השדים הפנימיים שלה ועם הכוחות שמאיימים להרוס אותה מבחוץ. וכדי שתוכלו לקרוא את הסיפור

הספר "אשתר" הינו דיסטופיה המתרחשת בעולם ימי-ביניימי, שלו חוקים וכללים שונים. הוא מעמת את הדמויות עם שאלות של ערכים, מוסר ושל אמון ובגידה, בעיקר מהקרובים לנו ביותר.
זהו רומן סוחף אשר מכניס את הקורא אל תוך התעלומה, אשר לאט ובהדרגה מתגלה במלוא אכזריותה.

חמי היה מוטרד מאוד וכשחמי מוטרד, כולם מרגישים. הוא תובעני ונוטה לאבד את השליטה העצמית שלו. כל דבר מעורר בו תגובה זועמת. הבנים כבר למדו שבמצבים כאלה הם פחות מתקרבים אליו וככה הייתי אני היחידה שהסכימה להיות בקרבתו. תאני הזהירה אותי לפני שיצאתי אליו ואמרה לי שאם הוא יצעק עליי, לא להיעלב. אתמול בלילה הוא צרח על בגתן רק בגלל שבגתן לא סידר את שולחן העבודה שלהם כמו שצריך.
"הוא כמו תינוק," רטנה. "אם הגאי לא בא ומטפל בו, הוא פשוט מתפרק." מסתבר שהגאי מגיע לחדר שלו כל בוקר וערב ומסדר אותו בדיוק כמו שחמי רוצה ואוהב. מסתבר שבאופן כללי הגאי עושה בשביל חמי מיליון פעולות פשוטות שכל אחד עושה עבור עצמו מדי יום. עכשיו הבנתי למה כאשר בסך הכול נשפך על חמי משקה, הגאי היה צריך ללכת אחריו, לעזור לו להחליף את הבגד שלו. פחות מזה הבנתי את ההתעקשות של חמי שהגאי לא משרת.
ירדתי אליו מהוססת אחרי הדברים של תאני. פחדתי מהיחס שאקבל ממנו, פחדתי ליפול קורבן להתקף זעם, פחדתי ממנו. אבל הלכתי אליו. ידעתי שזה מה שהוא רוצה ומבקש וצריך, ואת זה עשיתי. כאשר הגעתי הוא שטף אותי במבטו וכשסיים, קרא לי ועטף אותי בחיבוק החם שלו. "אשת הירח שלי," הוא קבר את הראש שלו בשיער שלי. היה משהו כל כך מתעתע בחמי, במעבר שבין האדם החם שהוא מסוגל להיות לאלימות שהוא מסוגל להפגין.
הוא לקח אותי אל המחסן הנטוש. הוא סימן לי לשבת והוא עצמו נשאר לעמוד, והביט לעבר דלת המחסן בריכוז. עכשיו שמתי לב שעל הדלת מצויר עיגול. "אני עצבני בטירוף," אמר, כאילו לא שמעתי כבר מכולם על מצב הרוח שלו. הוא חזר להביט בי, ואז בתנועה מהירה שלף את הפגיון שלו מהנדן ובבת אחת השליך אותו לעבר דלת העץ. הפגיון ננעץ בדיוק במרכז המעגל ואני התכופפתי במהירות אל האדמה. חמי ניגש אל הדלת ושלף את הפגיון. "מה נבהלת?" שאל אותי בזמן שהתרחק, מבלי לעצור ובאמת להסתכל עלי.
"לא הייתי מוכנה לזה," אמרתי.
"חשבת שאני אפגע בך?" שאל ושוב זרק את הפגיון שננעץ שוב בדיוק במרכז המעגל וכשחזר הפעם נעמד מולי, דורש את תשומת ליבי. "אש," אצבעותיו שיחקו בפגיון, מפגינות שליטה מוחלטת בכלי. "את מפחדת ממני?" 
"לפעמים," הודיתי.
"אז תלכי," הוא אמר. הוא שוב זרק את הפגיון והפעם פספס.
"חמי-"
"אם את חושבת שאני מסוגל לפגוע בך, אז תלכי ממני."
"מה קורה במובלעת?" שאלתי. לפעמים צריך להבליג. יש עליו המון עומס, אמר הגאי והתכוון: צריך להקשיב מעבר למילים שלו.
חמי כרע מולי על ארבע, נעץ את הפגיון באדמה וההמתין עד שהרמתי אליו את מבטי. "את שאלת על קווים אדומים – זה קו אדום. את לא יכולה להיות איתי אם את לא מאמינה בי." שלפתי את הפגיון שניצב לידי. הנחתי את קצה אצבעי על שפת הלהב. "זה חד משני הצדדים," הזהיר.
"הרגת פעם מישהו?" שאלתי ומשהו בהבעה שלו השתנה. "עם הפגיון?" העברתי את האצבע על החריטה, עיטורים של פרחים שגבעוליהם משתלבים זה בזה.
"לא."
"אבל אתה מוכן," אמרתי.
"אני תמיד מוכן."
"גם אני," אמרתי והוא הטה את הראש בשאלה. "תמיד מוכנה שמישהו יפגע בי."
הוא נשם עמוק. העברתי את האצבע על הלהב ולא הרגשתי איך הוא משסף אותי, רק ראיתי את הנוזל האדום שנקווה לאורך החתך. הפגיון נשמט מידי כשראיתי מה עשיתי.
"נראה לי שאת עושה זה די טוב בעצמך," חמי אמר, לקח את האצבע שלי ומצץ ממנה את הדם עד שהדימום נפסק. "למה עשית את זה?" הוא עדיין כרע מולי, עדיין הסתכל עלי.
"רציתי להרגיש."
"מה?"
"משהו."
הוא התיישב לידי. "אני עצבני בטירוף," אמר שוב. "אבל זה לא אומר שאני לא יודע מה אני עושה. בך אני לעולם לא אפגע."

חמי היה מוטרד מאוד וכשחמי מוטרד, כולם מרגישים. הוא תובעני ונוטה לאבד את השליטה העצמית שלו. כל דבר מעורר בו תגובה זועמת. הבנים כבר למדו שבמצבים כאלה הם פחות מתקרבים אליו וככה הייתי אני היחידה שהסכימה להיות בקרבתו. תאני הזהירה אותי לפני שיצאתי אליו ואמרה לי שאם הוא יצעק עליי, לא להיעלב. אתמול בלילה הוא צרח על בגתן רק בגלל שבגתן לא סידר את שולחן העבודה שלהם כמו שצריך.
"הוא כמו תינוק," רטנה. "אם הגאי לא בא ומטפל בו, הוא פשוט מתפרק." מסתבר שהגאי מגיע לחדר שלו כל בוקר וערב ומסדר אותו בדיוק כמו שחמי רוצה ואוהב. מסתבר שבאופן כללי הגאי עושה בשביל חמי מיליון פעולות פשוטות שכל אחד עושה עבור עצמו מדי יום. עכשיו הבנתי למה כאשר בסך הכול נשפך על חמי משקה, הגאי היה צריך ללכת אחריו, לעזור לו להחליף את הבגד שלו. פחות מזה הבנתי את ההתעקשות של חמי שהגאי לא משרת.
ירדתי אליו מהוססת אחרי הדברים של תאני. פחדתי מהיחס שאקבל ממנו, פחדתי ליפול קורבן להתקף זעם, פחדתי ממנו. אבל הלכתי אליו. ידעתי שזה מה שהוא רוצה ומבקש וצריך, ואת זה עשיתי. כאשר הגעתי הוא שטף אותי במבטו וכשסיים, קרא לי ועטף אותי בחיבוק החם שלו. "אשת הירח שלי," הוא קבר את הראש שלו בשיער שלי. היה משהו כל כך מתעתע בחמי, במעבר שבין האדם החם שהוא מסוגל להיות לאלימות שהוא מסוגל להפגין.
הוא לקח אותי אל המחסן הנטוש. הוא סימן לי לשבת והוא עצמו נשאר לעמוד, והביט לעבר דלת המחסן בריכוז. עכשיו שמתי לב שעל הדלת מצויר עיגול. "אני עצבני בטירוף," אמר, כאילו לא שמעתי כבר מכולם על מצב הרוח שלו. הוא חזר להביט בי, ואז בתנועה מהירה שלף את הפגיון שלו מהנדן ובבת אחת השליך אותו לעבר דלת העץ. הפגיון ננעץ בדיוק במרכז המעגל ואני התכופפתי במהירות אל האדמה. חמי ניגש אל הדלת ושלף את הפגיון. "מה נבהלת?" שאל אותי בזמן שהתרחק, מבלי לעצור ובאמת להסתכל עלי.
"לא הייתי מוכנה לזה," אמרתי.
"חשבת שאני אפגע בך?" שאל ושוב זרק את הפגיון שננעץ שוב בדיוק במרכז המעגל וכשחזר הפעם נעמד מולי, דורש את תשומת ליבי. "אש," אצבעותיו שיחקו בפגיון, מפגינות שליטה מוחלטת בכלי. "את מפחדת ממני?" 
"לפעמים," הודיתי.
"אז תלכי," הוא אמר. הוא שוב זרק את הפגיון והפעם פספס.
"חמי-"
"אם את חושבת שאני מסוגל לפגוע בך, אז תלכי ממני."
"מה קורה במובלעת?" שאלתי. לפעמים צריך להבליג. יש עליו המון עומס, אמר הגאי והתכוון: צריך להקשיב מעבר למילים שלו.
חמי כרע מולי על ארבע, נעץ את הפגיון באדמה וההמתין עד שהרמתי אליו את מבטי. "את שאלת על קווים אדומים – זה קו אדום. את לא יכולה להיות איתי אם את לא מאמינה בי." שלפתי את הפגיון שניצב לידי. הנחתי את קצה אצבעי על שפת הלהב. "זה חד משני הצדדים," הזהיר.
"הרגת פעם מישהו?" שאלתי ומשהו בהבעה שלו השתנה. "עם הפגיון?" העברתי את האצבע על החריטה, עיטורים של פרחים שגבעוליהם משתלבים זה בזה.
"לא."
"אבל אתה מוכן," אמרתי.
"אני תמיד מוכן."
"גם אני," אמרתי והוא הטה את הראש בשאלה. "תמיד מוכנה שמישהו יפגע בי."
הוא נשם עמוק. העברתי את האצבע על הלהב ולא הרגשתי איך הוא משסף אותי, רק ראיתי את הנוזל האדום שנקווה לאורך החתך. הפגיון נשמט מידי כשראיתי מה עשיתי.
"נראה לי שאת עושה זה די טוב בעצמך," חמי אמר, לקח את האצבע שלי ומצץ ממנה את הדם עד שהדימום נפסק. "למה עשית את זה?" הוא עדיין כרע מולי, עדיין הסתכל עלי.
"רציתי להרגיש."
"מה?"
"משהו."
הוא התיישב לידי. "אני עצבני בטירוף," אמר שוב. "אבל זה לא אומר שאני לא יודע מה אני עושה. בך אני לעולם לא אפגע."

הדמויות

נערה יתומה, גדלה בבית יתומות. אשתר היא חתולת רחוב, עצמאית מאוד, אינה מקבלת מרות של אף אחד, אינה מצפה לשום דבר. 
כשהיא מתקבלת למדרשה היא חוששת מפני המפגש עם בני העשירים. במהלך הסיפור מתאהבת בנסיך. סיפור האהבה בין השניים יודע עליות וירידות על רקע ניסיונות לסכסך ולהפריד בניהם.

נסיך סרפ והיורש היחידי לממלכה. רגיל לקבל כל מה שרוצה ואינו מתעניין בזולת. עד גיל 10 אסור היה לאף אחד לגעת בו – לטוב ולרע, והוא גדל ללא אהבה. מתקשה לתת אמון, דרוך תמידית, מודע למלוא גודל האחריות המוטל עליו כשיהיה מלך. 

המשרת של הנסיך. הוא צמוד אליו באופן סימביוטי. אף אחד מהם לא יכול להסתדר בלי השני.
להגאי כוויה גדולה על חצי פרצוף והוא מתבייש בה ובמראהו. עיניו מושפלות תמידית והוא אף פעם לא מסתכל לאחרים בעיניים.

מילגאית שהתקבלה למדרשה בחסד המלך. היא נלהבת, מלאת חיים, מחפשת את הדרך להגיע הכי רחוק שהיא יכולה. ממהרת לתת אמון וניכוות קשות כשאר החלום שלה מתרסק בשל האמון שנתנה באחרים. 

שותפתה לחדר של אשתר ואינה מרוצה מן השילוב. מתנהגת באופן מרושע ופוגעת בה ביודעין, כולל חרם שהיא מארגנת נגדה.   
ביתו של שגריר סרפ בנווים. גדלה בחצר הזרה. כשהיתה בת 10 הבטיחה לאביה שהיא תהיה מלכת סרפ הבאה והבטחות לא מפירים, לא משנה מה המחיר שתיאלצי לשלם עבורן. 

מודי ועיישה נשואים, גרים בשכונת הדורנים בליליום. 
מודי הוא דוד של אשתר שמגלה שאשתר ניצלה וחיה בסרפ כשאשתר כבר 16. הוא לוקח אותה לביתו למורת רוחה של עיישה ואשתר חשה את הדחייה של השניים. זה הקטליזטור שגורם לה להצטרף למדרשה בניגוד לרצונה.

המלך נחשב לשליט חלש שאשתו מנהלת את הממלכה.
הוריו של חמי מכינים אותו למלוכה, מבלי לערב בכך רגשות של אהבה או אכפתיות וחמי גדל בארמון, משיג כל מה שהוא רוצה בעזרת התקפות זעם. 

קבצן קטוע רגל, מספר הסיפורים בשוק כדי להשיג מטבעות להאכיל את ילדיו. אשתר מאמצת אותו ובזכות הנדיבות שלו היא נקשרת אליו והוא הופך לדמות משמעותית מאוד, מכילה וזאת שניתן לספר לה סודות. 

הספר עשיר בדמויות ויש עוד המון דמויות נפלאות ונוראות.
זיתא והגשי, ואדמתא, ומרס, וזרש, ושתר ובגתן, ואריאדוב, וראמן, ונרגס…

כל דמות היא עולם שלם והיא טובה או רעה, עוזרת או מכשילה,
מסייעת או תעשה הכול על מנת למנוע מאשתר להצליח.

המלצות קוראים

על אף שהמיקוד הוא על חבורה של צעירים, אין זה רומן הפונה באופן בלעדי לבני הנעורים אלא יצירה כוללנית, בעלת רבדים רבים, שמשמעויותיה נפרשות עבור קוראים בכל גיל, העשויים להפיק מן היצירה דבר מה שונה. המהלכים הדרמטיים מציבים את הדמויות במצבים בוגרים לגילן, המחייבים אותן לעימות עז ומרתק בעולם המבוגרים, הרווי בתככים, מניפולציות, רודנות ופחד. זוהי חברה מעמדית, מפולגת, שבטחונה תלוי על בלימה, והדמויות הראשיות - ובמיוחד הדמות הראשית - מסמנות בפעולותיהן תפיסות פרוגרסיביות, קוראות תיגר ובעלות כוח רב אל מול מציאות שרירה וקיימת.
יותם שווימר
עורך ראשי, טל מאי
הספר כתוב בצורה קולחת ומעניינת ומצייר את הממלכה הקדומה באופן משכנע, מציג את הדמויות על החוזקות והחולשות שלהן ומגיש סיפור עמוס בתככים, בפוליטיקה אישית ומדינית, בטראומות ילדות ומעל הכול - סיפור אהבה חוצה מעמדות ודעות קדומות.
מיה מיטב
מבקרת ספרות
כבר בספרה המצוין "השתקפות" (כנרת, 2016) גל אלגר השכילה לגעת בנפשם של בני נוער ולתאר מציאות חיים חיה, כואבת ואמינה ביותר ובכתב היד "אשתר" היא מעבירה את אותה יכולת לתאר באופן עגול, עשיר ואמין את עולמה הפנימי של נערה למחוזות היסטוריים רחוקים ולאורחות חיים זרות ושונות, וזאת מבלי לפגוע ולו לרגע באמינות הרגשית העזה העולה מהטקסט.
טלי עמית-כוכבי
סופרת ועורכת ספרי ילדים
גל מוציאה את הספר שלה. הוא גדול, הוא מורכב, הוא יפה, הוא מכשף. יש בו עולם שאני מרגישה אחרי העבודה איתה ואחרי הפיצוח שהייתי בו. יש שם דמויות שלא יוצאות לי מהראש.
מעין רוגל
יועצת נרטיבית

העולם

הסיפור מתרחש בממלכת סרפ, בעולם ימי ביניימיי. 
בירת סרפ, ליליום, שם מתרחש עיקר הספר, בין הסמטאות המטונפות לארמון המלך. 
ממלכת סרפ גובלת בנווים ממערב, נוסיון מצפון ודוהיה מדרום. במזרח נמצא הים. רצועת הים, "המובלעת" נמצאת במאבק שליטה בין סרפ, נוסיון ודוהיה שכל אחת מן המדינות רוצה לשלוט בה. נווים, השכנה ממערב, רוצה גישה לים ולכן כרתה ברית עם סרפ. 

כיוון שסרפ נמצאת בצומת הגבולות, המיקום שלה אסטרטגי. הרבה סחורות עוברות דרכה מצפון לדרום וממזרח למערב, בין השאר, גם סחורות של בני אדם למכירה לעבדות.
הסחר בבני אדם אסור בסרפ, אולם יש מי שרוצה לשנות את המצב…

בכיתי. 
דפקתי את הראש שלי בקיר והטחתי את הגוף שלי ברצפה. 
והוא לא בא. 
וביקשתי את המזוודה שלי. וקיבלתי את המזוודה שלי. 
והתחלתי לכתוב. כתבתי לו מכתב פרידה. 
וזרקתי. 
ועוד פעם כתבתי ונגמרו לי הדפים. והם הביאו לי עוד דפים. 
והביאו לי מים נקיים. 
ולא הצלחתי להסביר את האימה. 
וספרתי את הימים על הקיר. קו בכל יום. 
לפעמים סימנתי שני קווים אולי ככה הזמן יעבור מהר יותר, ולפעמים לא זזתי מהמקום שלי. 
ושטפתי את עצמי והרצפה נרטבה והמזרון נספג במים. 
ואני השתעלתי והשומרים דחפו את האוכל והוציאו את המגשים בשלמותם.
והמשכתי להשתעל והפסקתי לנשום וביקשתי עוד דפים. 
לפחות הייתי נקייה כשהוא בא בסוף אחרי 24 קווים.
הוא נעמד בכניסה לתא. שמעתי אותו נכנס. 
לא זזתי.

בכיתי. 

דפקתי את הראש שלי בקיר והטחתי את הגוף שלי ברצפה. 

והוא לא בא. 

וביקשתי את המזוודה שלי. וקיבלתי את המזוודה שלי. 

והתחלתי לכתוב. כתבתי לו מכתב פרידה. 

וזרקתי. 

ועוד פעם כתבתי ונגמרו לי הדפים. והם הביאו לי עוד דפים. 

והביאו לי מים נקיים. 

ולא הצלחתי להסביר את האימה. 

וספרתי את הימים על הקיר. קו בכל יום. 

לפעמים סימנתי שני קווים אולי ככה הזמן יעבור מהר יותר, ולפעמים לא זזתי מהמקום שלי. 

ושטפתי את עצמי והרצפה נרטבה והמזרון נספג במים. 

ואני השתעלתי והשומרים דחפו את האוכל והוציאו את המגשים בשלמותם.

והמשכתי להשתעל והפסקתי לנשום וביקשתי עוד דפים. 

לפחות הייתי נקייה כשהוא בא בסוף אחרי 24 קווים.

הוא נעמד בכניסה לתא. שמעתי אותו נכנס. 

לא זזתי.

עכשיו ברכישה מוקדמת

הספר גייס את התקציב באמצעות פרויקט הדסטארט ונמצא כעת בשלבי עריכה. על פי לוח הזמנים המתוכנן הספר עתיד לראות אור ביולי-אוגוסט. 

הנכם מוזמנים לרכוש את הספר במכירה המוקדמת ולהיות הראשונים שיקבלו את הספר עם יציאתו לאור בחודש יולי (נתון לשינויים).

מחיר הספר כולל: 
עותק מודפס עם ריח של דיו + הקדשה אישית + סימניה מעוצבת + משלוח.

מחיר הספר 100 ש"ח. 

שמי גל אלגר,
סופרת ומלווה כותבים כבר למעלה מעשר שנים. הוצאתי בעצמי שני ספרים (עולם הקשת בענן, ו"השתקפות") ועוד כעשרה ספרים שערכתי  יצאו  לאור ואחרים נמצאים בתהליך.
למדתי כתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה (M.A.) ועבודה סוציאלית (MSW).
למדתי כתיבה ועריכה אצל טובי הסופרים והעורכים שפועלים היום בישראל כמו רונית מטלון ז"ל, יובל שמעוני, מירי רוזובסקי, רפי וויכרט, לאה צבעוני ועוד. עבדתי עם הוצאות לאור ידועות וגדולות כעורכת ולקטורית.

מכולם למדתי וגיבשתי תפיסת עולם ביחס לעולם הספרות.
תפיסה שמחברת הקשבה ליצירה ולבעירה הפנימית
ולצד זה מנחה באופן פרקטי ומעשי כיצד לכתוב.
כבר עשר שנים אני מלווה סופרים באופן פרטני ובקבוצות,
וגאה לראות את הכותבים צומחים ופורחים ויוצאים לאור.
אשמח לעזור גם לסיפור שלך לצאת אל האור.