בפורים 2003 הייתי בהתמחות בפנימייה קטנה בצפון. ישבתי עם עובדת נוספת והתבוננו בנערים ובנערות העולצים סביבנו. קבוצות-קבוצות הם הסתובבו מחופשים, והעובדת שאיתי זרקה שהיא לא מבינה את החג הזה.פערתי לעברה עיניים נדהמות וסיפרתי לה על הטלנובלה המופלאה שעומדת מאחורי מגילת אסתר.כשחזרתי הביתה, כבר הייתי אחרת.באותו שבוע לא יצאתי מהבית. ביטלתי את הלימודים, לא הגעתי להתנדבות …
"יש לך רכבת בגרביון." זאת היתה שמרית שתמיד רואה הכול, חוץ מאת החור האמיתי, שכבר כמה חודשים לא נמצא בגרביון אלא בחשבון הבנק. רק אחרי שיקי הודיע לי שלאור ההתנהגות המבישה שלי לא רק שהוא יוצא מהחוזה, אלא הוא גם לא יכניס אותי למכירה הפומבית השנתית של אולרייט, שהמכירות שם סיפקו בערך חצי מההכנסה השנתית …
הים סער עליי. הגלים התנפצו על החוף. הגוף נע בקצב אחיד. הכנסתי והוצאתי אוויר מהריאות. שואף ונושף, שואף ונושף, כמו הגלים שבאו והלכו. הרגליים שלי נעו על החול הזהוב, דוחפות אותי קדימה, אל היום שמתעורר, אל השמש שזורחת לאט אל העולם. קרירות אוקטובר ציננה את הזיעה מגופי, והמוזיקה באוזניות הייתה מעוררת ומרגיעה. "Let it be, …
"כן, נסיכה, מה תרצי?" עמדנו בכניסה לארמון ששעריו נפתחו פעמיים בשנה ולא ידעתי מה אני רוצה. רציתי להסתובב עם ספטיס ככה לנצח. ללכת יחד יד ביד, לחוש בחומה של שמש האביב שאת צאתה חגגנו, ולא לחשוב על כלום. הסתובבנו במדשאות הארמון יחד עם כל תושבי ליליום והמוני התושבים שחגגו את האביב ביריד השעשועים שהוקם ברחבת …
בלילה היא שוב נשרפה. זה התחיל מלמטה, הלהבות ליחכו את כפות רגליה. העשן עלה למעלה. חדר לאפה. התנחל בגופה. נמהל בריח העור השרוף. זה המשיך למעלה, אל חצאית השכבות שעטפה אותה, את שוקיה, ברכיה ירכיה. גיצים נתפסו בשערה. שיער האש שלה התמזג בלהבות המכלות אותה. וידיה, שתפקידן לשמור על הגוף, הפקירו אותו, נכבלו אל העמוד. …
אוטובוס אגד חותך את האוויר האורבני, כשהוא חוצה רחובות מוארי ניאון, חנויות, בתי קפה, אנשים. שגרה, כמעט שגרה. נטע מביטה מהחלון, התמונות מולה מתחלפות במהירות, אינן תופסות אחיזה. כשהאוטובוס נע בזווית חדה, היא קמה ממקומה, מצלצלת בפעמון ונעמדת ליד הדלת לפני שהאוטובוס נעצר. ביום כזה שהרדיו דלוק וכולם להוטים לשמוע מה חדש, קל להתבלבל ולשכוח. …
משה שכטר היה הבן היחיד בשכונה שהסכים להלחם נגדי בקרב אגרוף. הוא היה היחידי שהבין שנכון שהוא לא מרביץ לבנות, אבל אני לא באמת בת, אז לא אכפת לו לכסח אותי. אבל כשהגיע תורי לעשות איתו קרב אגרוף, הוא לא כיסח אותי. גם כי הייתי יותר חזקה, אבל בעיקר בגלל שכשכבר הייתי על האדמה, בזמן …
"נתת לו את העיתונים?" "הוא אמר שהוא לא צריך." שתיקה. המשך. שכנוע. "הוא הבטיח לשמור על עבודה נקייה." "מבטיח. גם כן מבטיח." כעס. משיכת כתפיים. "אמרתי לך לא לתת לו לעבוד ככה, נכון? הם תמיד מבטיחים ואחר-כך אני צריכה לקרצף את הפאנלים כדי להוריד מהם את הצבע. אני." הדגשה. אלון היה בחדר הילדים, כששמע תנודות של …
היא קמה כשהג'ינג'י שלה התעורר וביקש אוכל. שעה ארוכה ישב והתבונן בה, חיכה שתבין לבד מה הוא רוצה. בסוף היא הבינה. כלומר, כבר בהתחלה ידעה מה הוא רוצה, אבל לקח לה זמן עד שהצליחה להביא את עצמה לידי תנועה ולקום. היא הייתה עטופה בכתונת לילה, ובכל זאת הרגישה חשופה לגמרי למול היום החדש שבא, בלי …
נטע קמה משנתה בקפיצה, פתחה עיניים במהירות של מישהי שיודעת שמשהו חשוב עומד לקרות היום. ריח של קיץ וחופש נישא באוויר וחדר אל נחיריה. ריח של ים ושל אבטיחים ומלונים ושל ניחוח הורדים שעמדו בשיא פריחתם, משליכים לאוויר צבעי אדום, ורוד לבן, מלווים בזרם נמלים מטפסים בין זיזי הקוצים. את רחבת המתנ"ס מילאו עשרות שולחנות …