למה חשוב לקבל ביקורת מקצועית

"נתתי לאנשים לקרוא והם ממש אהבו."
"אמרו לי שקראו את הספר שלי בנשימה אחת, שלא רצו לעזוב אותו."
"כולם שואלים אותי כל הזמן מתי אני אוציא ספר."

את המשפטים האלה אני שומעת בכל פעם כאשר מתחילה לעבוד על ספר חדש.
אני נתקלת בהם גם בפייסבוק ובבלוגים.
הבשורות הטובות הן שזאת אמת.
אלה באמת התגובות שמתקבלות מהקהל אוהד,
שקורא את הסיפורים של הכותבים.
הם באמת אוהבים,
ובאמת חושבים שמגיע לאדם הכותב לצאת לאור.
לא כי הם חברים בהכרח, אלא כי משהו בכתיבה נגע בהם.

הבשורה הפחות הטובה, שאמירות כאלה הן לפעמים לא כל כך אחראיות.
אני כמובן לא מדברת על אנשים שכותבים ולא מתכוונים לדברים שלהם.
אני באמת באמת חושבת שכל מי שכותב ומקבל מחמאות ראוי להן.
בנקודה זו אני כותבת רק על אנשים שבאמת אהבו ופרגנו מכל הלב,
אבל פשוט הם לא לוקחים בחשבון כמה דברים שחשוב לכל כותב לדעת:

1. טכניקה –
הנחת העבודה שלי היא שלרוב הכותבים שהכתיבה בדמם, יש כישרון.
אבל כישרון כתיבה, כמו כישרון בכל תחום אחר, הוא רק 50% מההצלחה.
גם כתיבה יצירתית צריך לתרגל.
כמו במוזיקה, כמו בציור, כמו בתיאטרון –
ככל שנכתוב יותר,
ככל שנבין מה ולמה אנחנו כותבים –
ככה נשכלל את הכישרון הטבעי ואת התוצאות.

2. תשוקה –
לרוב, אתם כותבים מתוך תשוקה.
יש משהו שבוער בכם, בוער בעצמות ולא מניח,
ואתם חייבים לכתוב אותו.
אבל התשוקה הזאת, שהיא הכרחית, כשהיא באה רק מהבטן,
היא עדיין גולמית מאוד.
כמו יהלום לפני הליטוש.
ויכול להיות שלפני הליטוש היהלום היה גדול יותר,
אבל אם לא נוכל לענוד אותו על הצוואר, מה הטעם ביהלום גדול?

3. היכרות אישית
אנשים שמכירים אתכם, מכירים את הסיפור שלכם ולכן מבינים אותו טוב יותר מקורא זר.
קריאה היא אף פעם נקייה מדמותו של הכותב.
זה יכול להיות בן משפחה או חבר קרוב
בטח אם זה מישהו שמכיר את הסיפור שעליו מסובב הספר.
וכשאנחנו מכירים, אנחנו יודעים להשלים פרטים בראש,
אנחנו יכולים אפילו לשמוע את הטון שבו זה נכתב.
אם הבן אדם ציני, אנחנו נדע לקרוא את הציניות שלו בין המילים.
אם לבן אדם יש הומור מיוחד, אנחנו נבין אותו ונצחק מהסיפור.
ולכן הקריאה היא מראש מוטה לטובתכם.

4. משהו יפה
אנשים קראו משהו יפה.
הם נהנו.
הם הזדהו.
עבר להם הזמן.
הם קיבלו תובנה כלשהי מהסיפור.
מבחינתם – זה מספיק.
זה מצוין.
עכשיו אפשר להוציא ספר, להתפרסם, לעשות ים כסף מכתיבת ספרים…

אבל כדי להוציא לאור ספר הוא צריך לענות על עוד כמה קריטריונים.
לשם הדוגמה, נניח שראית שתי חצאיות דומות: אחת בחמישים שקלים והאחרת ב 350.
האדם מן היישוב לא יבין את פער העצום בין החצאיות.
שתיהן יפות, שתיהן לבישות, לשתיהן דוגמת פרחים ושמיים –
אז למה?
בעל מקצוע יוכל לספר על הבד שהוא נעים על הגוף,
על כך שהצבע לא יורד בכביסה,
על תפירה איכותית שלא נפרמת אחרי לבישה אחת,
על תוספת של אימרה שמוסיפה ייחודיות לחצאית.

וכך גם תגובות האנשים לסיפור שלך וייהנו ומבחינתם זה בסדר, זה טוב, זה אפילו מצוין.
אבל לא תמיד יבינו מה עוד צריך כדי שהוא יהיה שלם,
ואנחנו רוצים שלסיפור שלך יהיה את הערך של הביוקר.

אני חוזרת להתחלה.
אנשים אהבו את הסיפור שלך.
באמת אהבו.
הם אהבו כי הם נהנו מהכישרון, כי הם חשו את התשוקה, כי הם ידעו לצחוק במקומות הנכונים
ובסופו של דבר הם קראו פריט יפה שמצא חן בעיניהם.

אבל בגלל שהם לא מיומנים,
הם כמו איש שמסתכל על נוף יפה.
צלם מקצועי יהפוך את התמונה הזאת לבלתי נשכחת.
הוא יצלם מזווית מסוימת, יראה חלק מסוים של הנוף, יבחר זום על עצם שאתה בכלל לא שמת לב אליו, ישחק עם האור והצל.
האנשים שאהבו לא יודעים מאיזה עוד זוויות אפשר לכתוב,
אין להם יכולת לראות לאן הפוטנציאל של הטקסט שלך יכול להעיף אותו,
הם קוראים משהו שלם, ולא יכולים לפרק אותו ככה שיוכלו להאיר נקודות ורגעים ולשים לב לצללים שמפריעים לתמונה להיות מושלמת.

נקודת ההנחה הראשונה שלי היא שיש לך כישרון.
נקודת ההנחה השנייה שלי היא שאת רוצה שהספר שלך יקבל את הערך של הביוקר.

ולכן, כדי שהספר שלך ייצא שלם, ובוגר,
תשמחי במחמאות של האנשים שמכירים אותך,
אבל כדאי גם לתת לקורא מיומן את הטקסט
ולקבל חוות דעת מקצועית ומקיפה,
על מנת שתוכלי לצאת לאור עם ספר שתהיי גאה בו,
הכי גאה בעולם.

מגיע לך כל כך להיות גאה בעבודה שלך,
השקעת בה את נשמתך,
וזה הזמן לקטוף את הפירות.

גל אלגר

כתיבת תגובה