מדוע יש פער בין הערות חברים להערות מקצועיות

"נתתי לאנשים לקרוא והם ממש אהבו."
"אמרו לי שקראו את הספר שלי בנשימה אחת, שלא רצו לעזוב אותו."
"כולם שואלים אותי כל הזמן מתי אני אוציא ספר."

את המשפטים האלה אני שומעת בכל פעם כאשר אני מתחילה לעבוד עם כותב חדש.
כאילו מנסים להסביר למה הספר ראוי,
למה מגיע לספר לצאת לאור.

ולא צריך לשכנע אותי שהספר ראוי – ושהתגובות נכונות.
אני יודעת שאלה תגובות אמיתיות וכנות שמתקבלות מהקהל אוהד,
שקורא את הסיפורים של הכותבים, ובאמת אוהב אותם, ובאמת חושב שמגיע לאדם הכותב לצאת לאור.
לא כי הם חברים בהכרח ומנסים לרצות את הכותב, אלא כי הסיפור עניין, סיקרן, גרם להם לחשוב.
הם אהבו – כי משהו בכתיבה נגע בהם.

אבל לפעמים התגובות האלה, באות בניגוד לעמדות אנשי המקצוע. מאיפה נובע הפער בין תגובות החברים והמשפחה לבין התגובות של אנשי המקצוע?

1. כישרון
לרוב הכותבים יש כישרון כתיבה.
לכן הסיפור כתוב בכישרון רב, הכותר מתאר להפליא מלהטט במילים ומציג שפה מופלאה ועשירה בדימויים ואת הכישרון מזהים החברים בקלות  ועל כך הם מחמיאים ובצדק.
כשאנשי מקצוע ניגשים לספר הם בודקים  פרמטרים נוספים כמו הבנייה של הסיפור, היסודות שהוא מונח עליו, הובלת הקורא לעבר מטרה באופן מעניין. ואם הכתיבה המופלאה לא מונחת על בסיס יסודות איתנים צריך לחזק אותם.

2. תשוקה
רוב הכותבים יוצרים מתוך תשוקה.
יש משהו שבוער בעצמות ולא מניח, ואתם (אנחנו) חייבים לכתוב אותו. זה הופך את הסיפור מאוד חי, מאוד אותנטי, מאוד מהלב והבטן.
אבל התשוקה הזאת, כשהיא באה רק מהבטן, היא עדיין גולמית מאוד, עדיין לא מספיק מגובשת כדי ליצור רבדים בתוך הטקסט, לבנות עומק סיפורי.
לפעמים, הקריאה זורמת כיוון שהסיפור "פשוט" לקריאה, הרבה דיאלוגים, מעט מקומות לעצור ולחשוב/להרהר בהם. בתהליך העריכה כן  נבקש להוסיף עוד רובד, מה שידרוש יותר מאמץ בקריאה אבל  גם את התחושה של החוויה  והסיפוק.

3. היכרות אישית
אנשים שמכירים אתכם, מכירים את הסיפור שלכם ולכן מבינים אותו טוב יותר מקורא זר. קורא שמכיר את ההומור שלכם, את צורת החשיבה אולי אפילו את הסיפור שעליו  מבוסס הספר, יגיב אליו אחרת מקורא שזאת הפעם הראשונה שהוא נתקל בכתב היד והוא בוחן את כתב  היד בלבד, בלי דיעות קדומות על המחבר.

אגב, לעיתים חברים ומשפחה שכבר מכירים אתכם ויודעים שאתם תמיד כותבים באותו נושא עשויים להגיב בביטול,
"תמיד אתה כותב על  זה, אולי תכתוב על משהו חדש?" ואילו קורא מקצועי יכול לקרוא את הטקסט בעיניים נקיות ולזהות את הניצוץ והקסם שבו.

4. משהו יפה
לעיתים הסיפור באמת יפה והחברים מגיבים לזה.
הם נהנו. הם הזדהו. עבר להם הזמן. הם קיבלו תובנה כלשהי מהסיפור. מבחינתם – זה מספיק.
עכשיו אפשר להוציא ספר, להתפרסם, לעשות ים כסף מכתיבת ספרים…
קריאה מקצועית תיקח בחשבון את מה שהספר יכול להיות מעבר ל"בסדר". קריאה מקצועית תצליח לשפר ולחדד את הדינמיקה בין הדמויות, להציע עוד דרמה, לפתור חורים שקוראים לרוב לא ישימו לב אליהם.

5. מסחריות
כשהחברים והמשפחה קוראים, הם מתייחסים לכתב היד עצמו, לתחושותיהם ולמה שכתב היד מעורר בהם.
התפיסה של אנשי  המקצוע רחבה וכוללת גם התבוננות רחבה יותר לרבות היכולת  של כתב היד להיתפס בעיניי הקוראים, לאיזה ז'אנר הספר כתוב, האם  הספר  מספיק  קומוניקטיבי ו נגיש לקריאה עבור אחרים.

הרבה פעמים כותבים מסיימים לכתוב, מוציאים לאור  ומגלים  שלא פשוט לשווק את הספר. אבל  השיווק נמצא  כבר בתהליך של הכתיבה והעריכה והמוכנות לוותר לטובת המובנות.
(ולא, הכוונה היא לא לכתוב ספר לפי טעמם של הקוראים או לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר. הכוונה היא לכתוב את הספר שלך כך שהקוראים יבינו אותו).

 

הפער בין החברים והמשפחה לאנשי המקצוע – לא קשור לאיכות הסיפור.
הקוראים הבלתי מקצועיים לא יודעים מאיזה עוד זוויות אפשר לכתוב, ואין להם יכולת לראות לאן הפוטנציאל של הטקסט יכול להעיף אותו.
מבחינתם הם קוראים משהו שלם, ולא יכולים לפרק אותו ככה שיוכלו להאיר נקודות ורגעים, ולשים לב לצללים שמפריעים לתמונה להיות מושלמת.

לשם כך יש צורך באשת מקצוע עם ניסיון שיכולה לשים אצבע על נקודות קריטיות בטקסט, שיכולה לזהות את הפוטנציאל של כתב היד ולאן ניתן לקדם אותו.

עריכה ספרותית היא הלב של הכתיבה קריאה מקצועית כשהיא טובה יכולה להפוך א הספר  ואת החוויה למשהו כל כך נפלא ומלמד.

כתיבת תגובה