החור השחור של הספרות הריאליסטית

בהווה של המציאות שלנו, הקורונה היא חלק מהחיים. היא משפיעה עלינו, משנה את כל אורחות חיינו –

אבל בעתיד של המציאות, הקורונה תיעלם.

יש לנו מספיק ביטחון, ידע והבנה כדי לדעת שבסוף יימצא פתרון.

אבל השפעותיה של המציאות הזאת שנראה שנמשכת לא מעט זמן, יישארו איתנו עוד הרבה מאוד זמן.

אני לא נביאה, אבל אני חושבת שאפשר לזהות כמה תהליכים שהתחילו בעולם הספרות והולכים להתחזק בזכות הקורונה.

מותן של רשימות רבי המכר

ההשפעה הראשונה על שוק הספרים קשורה להרגלי הקריאה.

עד היום רשימות רבי המכר, היו רשימות הנחשקות שהציגו מי מוצלח ומי פחות ואת מי כדאי לקנות. בשנים האחרונות הרשימות כבר לא משקפות מידע מהימן לגבי הקוראים והן מחולקות לשלוש רשימות, כל אחת לפי האג'נדה של החנויות שהיא מייצגת.

היום הרשימות נעלמו ממדורי העיתונים והן ימשיכו להעלם בתקופה הקרובה. לדעתי, גם אחרי עידן הקורונה ופתיחתן מחדש של החנויות הן לא יחזרו לחיינו במהירות. המצב של היעדר רשימות, יבסס רכישות על סמ המלצות חברים וקוראים וכך יווצר מצב חדש שיאפשר גם לכותבים פחות מוכרים לבלוט.

רשימות רבי המכר כבר לא אוטוריטה לאיכות, ולאחר הקורונה, אני מניחה שישקלו אם להחזיר אותן. האם הן ממש יחסרו למישהו?

קריאה דיגיטלית

הקורונה והבידוד דוחפים אנשים שהיו על קצה המעבר לדיגיטל לעבור אליו. אנשים שמעולם לא ידעו מה זה זום ולא חשבו שיקראו ספר דיגיטלי נאלצים להסתדר עם מה שיש. חלק יחזרו לספרים המודפסים מהר מאוד, אבל חלק יגלו שדווקא נוח לקרוא מהקינדל ויחליטו להישאר בעולם הדיגיטלי.

המעבר של קוראים לדיגיטל, עשוי לסייע בעיקר לסופרים עצמאיים. ככל שיותרר הרבה קוראים יעברו לדיגיטל, כך כותבים ירגישו שהם יכולים לוותר על הספר המודפס ולהוזיל את עלויות ההוצאה לאור. המעבר לדיגיטל יאפשר לדלג בקלילות על מחסום צומת סטימצקי, ובמיוחד כאשר ההמלצות מבוססות בעיקר על המלצות חברים וקוראים.

הוצאות הספרים

הוצאות הספרים נמצאות כרגע במצוקה גדולה.

עובדים  רבים יצאו לח"לתים, הדפסות ספרים בוטלו או נדחו ומעל לכול מרחף ביטולו של שבוע הספר, אירוע השיא של הספרות בישראל. שבוע הספר הוא חג מאוד חשוב וכל ההוצאות, בעקר הגדולות, מכוונות את כל הלוז שלהן בהתאם אליו.

המשמעות של המשבר הזה תוביל כנראה להגבהת רף הכניסה להוצאות הגדולות, בעיקר עבור כותבים מתחילים.

אם הייתם מדברים איתי לפני חודש, הייתי אומרת שכדאי לשלוח להוצאות את הספר הטוב ביותר כיוון שהן בררניות מאוד. אני מניחה שאחרי המשבר הנוכחי, כדי להתקבל להוצאה יהיה צריך לשלוח להם ספר ברמה הרבה הרבה יותר גבוהה, כלומר, ברמה של ספר מושלם.

עורכים ומתרגמים

הבררנות של ההוצאות הגדולות, לעומת הקלות שבה ניתן יהיה להוציא ספרים דיגיטליים, עשויה להעלות את הצורך בעורכים ומתרגמים.

עורכים – כיוון  שכדי להוציא לאור, הכותב יצטרך לעבור תהליך עריכה פרטי אצל עורך מנוסה. הוא יצטרך להבין שעליו להגיש ספר ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שנדרש עד כה (וגם עכשיו תנאי הסף לכניסה להוצאות הגדולות גבוהים מאוד).

מתרגמים לעברית – פחות סיכון להוציא לאור ספרים שהצלחתם בטוחה מאשר ספרות ישראלית.

מתרגמים לאנגלית – הכניסה להוצאות הגדולות תהיה חסומה ולכן כותבים יחפשו את דרכם מעבר לים.

עד כאן מדובר בהשפעות החיצוניות של הקורונה על שוק הספרים. אלה מגמות שכבר היו בשוק ולדעתי רק  יתחזקו.

השאלה הגדולה מבחינתי ככותבת וכעורכת, מה יקרה לספרות הריאליסטית הישראלית.

החור השחור

השפעת הקורונה על שוק הספרים היא די ברורה, אבל מה יקרה בספרות הריאליסטית?

איזה ספרים יוכלו להיות מסופרים על שנת 2020?

אם באמת נחזור לעולם הרגיל בלי שינויים מהותיים, התקופה הזאת תחלוף ונרצה להמשיך לכתוב ספורים על אנשים רגילים שעושים דברים רגילים.

מצד אחד, לא נרצה לכתוב על הקורונה. נרצה לכתוב רומן נקי ממגפה ומסגר.

מצד שני, לא ניתן יהיה לכתוב רומן שמתרחש בישראל 2020 בלי לכתוב על התקופה הנוכחית ועל הסגר. במיוחד כשאין לי מושג מה יקרה  כשהוא יסתייים – כמה אנשים יאבדו את פרנסתם, כמה אנשים יחלו וחלילה ימותו (בתקוה שכמה שפחות).

מצד שלישי, ייתכן שנזכה להצפה של רומנים על הסגר ונקבל עודף של סיפורים על הנושא.

כלומר, אם נרצה לכתוב רומן עכשווי על חיי שגרה, נצטררך שהסיפור יתרחש ב 2019 או ב 2021. יחד עם זה, צריך לזכור שהדמויות שלנו זוכרות אירועים שקרו  גם לפני שהרומן התחיל. ואי אפשר לכתוב רומן משפחתי שמתרחש בפסח 2021 בלי הזכיר ששנה שעברה היינו בלי משפחה. כל אירוע שיקרה גם ב-2021, יצטרך להזכיר את מה שהיה שנה לפניו.

לכן לדעתי, השנה הזאת, 2020, הולכת להיות חור שחור בספרות הישראלית והעולמית בכלל.

מה אתם חושבים שתהיה ההשפעה של הקורונה על עולם הספרות הישראלי ובכלל?

כתיבת תגובה