לקבלת המדריך לעריכה עצמית יש למלא את הטופס:
היי, כאן גל.
אנשים כותבים רוצים שיכירו בהם, שיאהבו את הסיפורים שכתבו, שייהנו מהם.
אנשים כותבים רוצים לדעת שהסיפור שיצרנו עורר רגש אצל האחר,
אולי שמחה או הזדהות לפעמים כאב או רגע של הרהור על מה שיש.
אני כאן כדי ללוות אותך וללכת לצדך במסע שלך, יד ביד.
לקרוא, להקשיב, לייעץ ולפעמים גם להתערב,
כדי שתוכלי להגשים את החלום שלך ולהגשים ולהגיע ולגעת בכמה שיותר אנשים.
את אלה לא כדאי לך להחמיץ
"עד כמה גל אלגר היא עורכת מבריקה?
אני שלחתי לה ספר, והיא זיהתה שחסר בו פרק - פרק שהיה בטיוטה המקורית וגנזתי. היא יודעת לזהות מה המטרה של כל פרק ופסקה - לחקור כל דמות שאני כותב, עד שברור לי מה תפקידה בסיפור. היא מכירה את הקהל של הספר שלי טוב יותר ממני, אבל נותנת לא מעט מקום למוטיבציה שלי ככותב. היא יודעת מה הנקודות להתעקש עליהם.
גל בתור העורכת של הספר שלי, הייתה בחירה במקצועיות חסרת פשרות. היא הייתה בחירה בצמיחה ככותב. אם אתה רוצה עורכת שתכיר לך מחדש את הדמויות שכתבת, שתזהה את המהלכים הסיפוריים המבריקים ביותר, ושתעשה זאת בסבלנות אין קץ, ובהומור - גל היא העורכת עבורך."יאיר אשל כהנסקי
פוסטים אחרונים מהבלוג

במקום הזה | רונן אלטמן קידר
1. במקום הזה, אפילו לחישה מכבה את הנרות. כוכבי סוכר מפוזרים על תקרת השמיים ואני על הגב בדיוק כשאני

אשתר – תחנות בזמן
בפורים 2003 הייתי בהתמחות בפנימייה קטנה בצפון. ישבתי עם עובדת נוספת והתבוננו בנערים ובנערות העולצים סביבנו. קבוצות-קבוצות הם הסתובבו מחופשים,

כמה עמודים צריך להיות אורך הפרק?
אחת השאלות הנפוצות בקשר לכתיבה קשורה למספר עמודי הפרקים: כמה מחלקים, איך מחלקים, למה מחלקים. כדי לענות על השאלות הקונקרטיות
"כשהגעתי לסדנא של גל עוד לא הבנתי מה אני כותבת.
בטח שלא חשבתי שזה רומן.
היה לי רעיון, עולם שבניתי, כמה פרקים ראשונים אבל ידעתי שזה חובבני ולא מספיק מדויק. ראיתי פרסום על מקום אחרון שנותר בסדנת רומן של גל והחלטתי ללכת על זה.
הכתיבה במסגרת הסדנא, העניקה לי כלים משמעותיים להמשך ויש לי תחושה שתחביב הכתיבה כבר הופך למשהו גדול יותר, מקצועי יותר. הליווי של גל עזר לי לפתור נקודות מפתח בסיפור ולהבין את קונספט הבניה שלו.
אני שמחה על ההחלטה הספונטנית להצטרף אל הסדנא וממליצה מאוד לכל מי שמרגיש שהמילים רוצות לצאת ממנו."ק.ק
הספרים שלי
"השתקפות מוגדר כספר נוער.
אך אני חושבת שגם המבוגרים צריכים לקרוא אותו.
אני חושבת שקריאה של אדם מבוגר שונה מזה של הנוער.
אני בעצם גיליתי את כל הסימנים, וידעתי (כנראה) לאן זה יתגלגל.
אני חושבת שחשוב מאד שהנוער יקרא ויפנים את הסימנים. שידע לגלות אותם, שידע לפעול. שיהיה קשוב לצעקה אילמת של החברים, גם אם הם מחייכים כל הזמן ואומרים שהכל בסדר.
אבל אל תטעו. הספר זורם מאד. אומנם בהתחלה קצת חשבתי שהוא נמרח, אבל פתאום הספר תופס תאוצה, לא יכולתי להוריד אותו מהידיים. פשוט הייתי חייבת לקרוא ולקרוא ולהמשיך לקרוא. לא יכולתי להפסיק.
כל כך רציתי לחבק ולטלטל את תום ואת אפרת. כל כל רציתי לצעוק בעצמי.
ספר מאד חשוב. למבוגרים ולנוער.
נורית וייסמן
פרקים ראשונים מספרים שבכתובים

מה שנצרב | פרק ראשון
"יש לך רכבת בגרביון." זאת היתה שמרית שתמיד רואה הכול, חוץ מאת החור האמיתי, שכבר כמה חודשים לא נמצא בגרביון

לדבר עם קיר | פרק ראשון
הים סער עליי. הגלים התנפצו על החוף. הגוף נע בקצב אחיד. הכנסתי והוצאתי אוויר מהריאות. שואף ונושף, שואף ונושף, כמו

אשתר | פרק ראשון
"כן, נסיכה, מה תרצי?" עמדנו בכניסה לארמון ששעריו נפתחו פעמיים בשנה ולא ידעתי מה אני רוצה. רציתי להסתובב עם ספטיס
לשאלות, בקשות ובירור על אירועים קרובים, אני מזמינה אותך ליצור עמי קשר בטופס הבא:






